מירב כהן
ילידת ירושלים, כותבת ומציירת את דרכה מאז ילדותה.
עסקה בתפקידי ניהול בכירים בתחום משאבי אנוש ומכירות, ולאחר שנים של עבודה מרתקת יצאה לעצמאות ויצרה את החזון החדש שלה, תוך כדי לימוד והעמקה בתחומי התודעה, הרוח והיצירה.
יכולת אבחון מעמיקה של האנשים וצרכיהם הביאה אותה ליצור ולפתח שיטות ייחודיות להכוונה, המשלבות מתודות רוחניות מגוונות, תהליכים אנרגטיים מאיצי שינוי, ביחד עם כלים מעשיים להגשמה עצמית. מזה שנים מלווה ומנחה אנשים בתהליכי שינוי ליצירת התחדשות והתמרה בחייהם, במפגשים פרטניים ובסדנאות.
במהלך ההנחיה, כמו גם בכתיבתה, מחברת מירב בין עולמות מקבילים, פנימיים וחיצוניים, ומאפשרת לכל אדם למצוא את השפה הפנימית שלו ולהדהד אותה בתוכו.
מחברת הספר זרעים של אור - השראה לחופש, יצירה, אהבה.
בנימה אישית
שנים ספורות לפני גיל ארבעים הייתי אישה בעלת משפחה וילדים, קריירה טובה והישגים מרשימים, שהגשימה את עצמה בכל הרבדים.
אך משהו חסר.
קולות חיצוניים אומרים 'הסתפקי במה שיש', מקשיבה לרגע אך מנטרלת רעשים, מעמיקה את המסע האישי שלי עם מורי דרך שבחרתי בקפידה.
משתפת אך במעט את האחרים, מבינה שעלי לצלול פנימה בשקט. קופצת ראש למים עמוקים, מגיעה בביטחון לקרקעית ולהפתעתי מוצאת ודולה אינסוף פנינים, פנינים אחרות, בוהקות.
כל ניסיון לספר עליהן בחוץ נכשל. לומדת להרגיש ולחוות קשת חדשה של תחושות ואנרגיות של יצירתיות, מקבלת חזרה חלקים אבודים, מזמינה לעצמי פריצת דרך מרהיבה מסוג אחר. יוצאת החוצה בהכרת תודה, כדי להעניק לאחרים את התובנות והידע מהמסע העשיר שלי.
מסע מחודש של שנים נפתח בעוצמה, איננו נפסק, ימשיך הלאה כפי הנראה עוד עשורים רבים, ממשיכה במודע את ההתפתחות ונותנת לנשמה לכוון, להעיר, ולהאיר את ההמשך.
לאט ובאופן יסודי תהליך השלת העבר מסתיים, נשארת נימה דקה אך הכאב פוחת. ערוצים נוספים נפתחים, תמיכה ואהבה אינסופית זורמים דרכם, לומדת לקבל אותם ולהבין שהם חלק ממשי ממי שאני. פורצת את הגבולות שלי ומעניקה את המתנות לסובב אותי.
מגיעים אנשים רבים ומגוונים. הדרך הופכת להיות מרתקת וברורה יותר, וכך גם המטרה: התפתחות, צמיחה, ריפוי והעצמה, לימוד ונתינה של מנהיגות אישית לעצמי ולאחרים, בכל התחומים.
אלו שמגיעים לוגמים את האור, חלקם במודע וחלקם פחות, לוגמים ומשתאים., רובם מתחברים לאמת האישית שלהם בהבלחה מהירה.
מחול משותף מתחיל, מלווה אותם בדרכם החדשה רגע לפני העיקול החד בפנייה, וגם לאחריה. עוזרת להם ליצור בתוך המרחב הבוהק של חוסר הוודאות, מהות ברורה, כזאת שמעיזה להגשים את עצמה כפי שהיא רוצה ובקצב שלה. תובנות נקלטות במהירות של אור באדמה לחה, הן שולחות הבזקים לתודעה, וזאת בדרכה מתרחבת בנחת ומניבה פירות מידׅיׅים שנחטפים לאכילה.
ההתחדדות, הדיוק והכוונון בחיי ובהנחיית האחרים הופכים להיות כלים יקרים ורבי עוצמה, מתפתחת מעין רחם-אם אשר קולטת אחרים, נותנת להם לקנן ולהתחמם לאורה, להבשיל ולצאת בזמן לדרך שלהם וליצירה החדשה.
אלו שלא מוותרים זוכים, זוכים בעצמם בגרסה מפתיעה, השראתם קורנת החוצה והם סוחפים אחרים. מה שהתחיל כלימוד הופך להיות דרך חיים טבעית השוזרת בתוכה נביעות קטנות המחדשות את עצמן בשמחה. הסיפור עוד לא נגמר, אני ממשיכה.
